מתן צו להחזרת קטינים שנחטפו מארה"ב בידי אמם - עפ"י חוק אמנת האג

בפני תביעה להחזרת קטינים חטופים בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א - 1991 (להלן: " חוק אמנת האג").

  רקע :

  1.    התובע הוא אזרח ארה"ב ותושב ניו- יורק. הנתבעת היא אזרחית ישראלית ותושבת ניו יורק מאז הגירתה לארה"ב בשנת- 1994.

2.    הצדדים נישאו זל"ז ב- 10/8/1994. מיד לאחר נישואיהם עברה הנתבעת להתגורר בארה"ב ושם נולדו ילידיהם של בני הזוג :

א. ס.ש. - קטינה כבת 14.5 (28/6/1995)

ב. ג.ש. - קטין כבן 12 (18/1/1998)

ג. נ.ש. - קטינה כבת 9.5 (23/8/2000)

3.   לבני הזוג בית בארה"ב בו הם מתגוררים דרך קבע, מקום עבודה, הילדים מתחנכים בבתי ספר בארה"ב שם נמצאים חבריהם.

4.    מרכז חייהם של בני הזוג והילדים בארה"ב. לישראל הם היו מגיעים לביקורים קצרים.

5.    הנתבעת הגיעה לישראל עם שלושת הקטינים בקיץ 2009 לחופשה והייתה אמורה לחזור איתם ב-10.8.09.

6.   בתם הבכורה של בני הזוג הייתה אמורה לחזור לארה"ב עוד בחודש יולי. כשהתקרב מועד חזרתה ביקשה ממנה האם להתקשר לתובע ולשכנע אותו להגיע לישראל. התובע החל לבדוק ומצא שהנתבעת נטלה איתה לישראל את תעודות הלידה של הקטינים ואת תעודת הנישואין והתעורר חשדו שהנתבעת מעוניינת בהגעתו ארצה כדי שבית הדין הרבני בישראל יקנה סמכות שתאפשר לו לדון בתביעת גירושין. משום כך סרב להגיע ואף מסר לנתבעת את תובנותיו. הנתבעת בתגובה השיבה שהוא לא יראה יותר את ילדיו עד שיסכים לדרישתה להתגרש.

7.    הבת הבכורה חזרה מישראל לביתה בארה"ב ונמצאת עם אביה. 2 הילדים הצעירים נשארו בישראל יחד עם אמם ולא שבו למקום מגוריהם הרגיל .

8.    התובע הגיש ביום 13.9.09 תביעה להחזרת ילדים חטופים בהתאם לחוק אמנת האג , לבית המשפט למשפחה בר"ג. התביעה עברה למותב זה רק ביום 25.10.2009 וכבר ביום 28.10.09 החלה שמיעתו. כל דחייה בתיק זה נבעה מהצדדים ובמיוחד מטעמו של ב"כ התובע.

9.    בחודש יולי הגישה הנתבעת תביעת גירושין, מזונות ומשמורת קטינים לבית הדין הרבני האזורי בת"א ובמסגרתו עתרה למתן צו עיכוב יציאה כנגד הקטינים. בית הדין הרבני קבע את משמורת הקטינים אצל אמם וכן עיכב יציאתם מהארץ.

10.   התובע כפר בסמכות בית הדין הרבני בישראל לדון בתביעת הגירושין והמשמורת. ביום 2.11.09 הגישה ב"כ היועמ"ש בתפקידה כרשות מרכזית על פי ס' 16 לתוספת לחוק אמנת האג עמדתה לבית הדין הרבני והבהירה שעל פי סעיף 16 לבית הדין הרבני אין סמכות לדון לגופן של זכויות המשמורת כל עוד לא קבע בית המשפט המוסמך בהתאם לאמנה, שאין להחזיר את הקטינים לארה"ב.

11.   מתצהירה של הנתבעת ועמדת ב"כ היה ברור שמטרתם לגרום לכך שהתובע יגיע לישראל על מנת שבית הדין הרבני יקנה סמכות לדון בתביעת הגירושין. מהטעם הזה התובע ביקש שלא להגיע לישראל ולא להחקר בישראל אלא באמצעות שיחת כינוס באמצעות הוידאו.

12.   לאור הדברים הללו ומשום שאין כל מחלוקת בתביעה זו שמקום מושבם של הקטינים הוא בארה"ב ושהנתבעת תולה יתדות הגנתה בסעיף 13 ב לאמנה , קבעתי בהחלטתי מיום 8.11.09 שהתובע ייחקר באמצעות שיחת כינוס באמצעות הוידאו. פקידת סעד נפגשה עם האם והקטינים והגישה תסקירה לבית המשפט עליו נחקרה ובנוסף בית המשפט נפגש עם הקטין ג.ש. ילדם של בני הזוג.

טענות התובע:

1.    בתחילת קיץ 2009 וכמידי שנה המשיבה הודיעה למבקש על רצונה לבקר את משפחתה בישראל ולחזור ב- 10/8/2009 , בטרם תחילת שנת הלימודים בניו יורק ב- 8/9/2009.